7.10.2023

בוקר יום שבת. ה7.10.23. הבוקר בו השתנו חייהם של המשפחה והחברים.

בליל שישי קארין יצאה למסיבת "נובה". בעוטף עזה בבוקר שבת, בשעה 06:30, אזעקות צבע אדום נשמעו ברחבת המסיבה. קארין התקשרה להורים שלה בלחץ וסיפרה שהם מתכוונים לחזור. מהר מאוד, האזעקות התגלו כהתחלה של אירוע מורכב הכולל חדירת מחבלים לשטח ישראל וטבח נוראי.

הקשר האחרון עם קארין באותו בוקר היה ב08:43 בשיחת טלפון עם אמה ענבל. קצת לפני אותה שיחה, קארין שלחה הודעה בקבוצה המשפחתית וכתבה "אם אני לא חוזרת תדעו שאהבתי אתכם".

במשך 11 ימים קארין הוגדרה כנעדרת.

במשך 11 ימים נוראיים, הייתה אי וודאות בנוגע למצבה של קארין. שאלות ותהיות רבות עלו. האם היא מסתתרת? האם היא חטופה? אולי היא נרצחה?

ככל שעברו הימים הבינה המשפחה שנותרו שתי אופציות, או שקארין נרצחה, או שהיא חטופה בידי החמאס.

במשך 11 ימים, המשפחה התראיינה לכל אתר חדשות, ענתה לכל טלפון, הפיצה את זהותה של קארין בכל מדיה אפשרית, הייתה ערה לכל פיסת מידע שיכלה לרמז על מצבה של קארין. 

ביום שלישי ה17.10 בשעה 15:30, הגיעו שני קצינים לבית משפחת ז'ורנו ובישרו את הנורא מכל.

זעקת הלם נשמעה בסלון הבית. קארין נרצחה.

ב17.10.23 בשעה 22:00 אירעה הלוויתה של קארין.

בדיוק שנה קודם, ב17.10.22, בשעה 22:00 עלתה קארין על מטוס, לכבוש את דרום אמריקה, לטיול של חייה, לטיול הגדול.

הפעם הפרידה הייתה מרה, קשה ועצובה מנשוא.